קרטיש נ' "ימיני אברהם" חברה להובלה בע"מ ואח'

פסק דין

1.עסקינן בתביעה כספית ע"ס של 9,426 ₪, שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע, רכב שמספרו 6200614 בתאונת דרכים שאירעה ביום 6.8.12.

התאונה אירעה בזמן שרכבו של התובע היה נהוג ע"י אשתו גב' דנה קרטיש (להלן "התובעת") ובזמן שמשאית של הנתבעת מס' 1, מ.ר. 9680850, היתה נהוגה ע"י מר ערן ג'נו (להלן "הנתבע").

2.בכתב התביעה תוארה התאונה בזו הלשון "...במקום היה מצוי רמזור, ולאחר מופע אור ירוק, ביצעה דנה פנייה ימינה, תוך כדי ביצוע הפנייה ימינה, האטה דנה את מהירות נסיעתה, בשל טרקטור אשר עבד באזור, כשלפתע חשה בחבטה עזה מאחור בשל רכב צד ג' אשר לא שמר מרחק ופגע ברכב".

3.כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובע נזקים שהוערכו בחוות דעת השמאי בסך של 6,614 ₪. התובע מבקש לחייב את הנתבעות בתשלום סכום זה בנוסף לשכ"ט שמאי בסך של 812 ₪ ועוגמת נפש בסך של 2,000 ₪.

4. בכתב ההגנה נטען כי "התאונה אירעה שעה שעמדה המשאית במופע אדום ברמזור ברחוב ההגנה בחיפה, כאשר מימינה, בנתיב הפנייה ימינה, עמד רכב התובע. לפתע בעקבות טרקטור שחסם את נתיב נסיעת רכב התובע, החל רכב התובע לנסוע לאחור ופגע בחלקה הקדמי ימני של המשאית".

5.בדיון שמעתי את עדותם של שני הנהגים ועדותה של עוברת אורח באזור התאונה, אשר זומנה להעיד מטעמה של התובעת.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על מצורפיהם ובכלל זה בטופסי ההודעה על התאונה ובתמונות הנזק, לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתיהם, אני מבכרת את גרסתה של התובעת על פני גרסתו של הנתבע וכפועל יוצא מכך אני מורה על קבלת התביעה במלואה.

ראשית אציין כי עדותה של התובעת היתה עדות אחידה, עקבית ומהימנה. היא נשאלה בחקירתה הנגדית, מספר פעמים אודות נסיבות התרחשות התאונה והיתה דבקה בגרסתה, אשר נשמעה הגיונית ומשכנעת.

התובעת העידה כי לאחר שהתחלף הרמזור לירוק, החלה לפנות לצד ימין, אלא שלא הצליחה להשלים את הפעולה כיוון שהטרקטור שהיה בנת"צ ועבד בכביש יצא לפתח הפנייה. במצב זה, בו רכבה היה באלכסון, היא עצרה את הרכב והרגישה "שמישהו נתן לה מכה מאחור".

מנגד, גרסתו של הנתבע לא היתה אחידה והיתה פחות משכנעת, כך למשל הוא העיד בהתחלה כי התובעת פחדה מהטרקטור, נסעה אחורנית אל תוך נתיב נסיעתו ובכך גרמה לתאונה, ואולם עת נשאל מדוע הוא "חיכה" שכן היה לו אור ירוק, השיב כשהתחלף האור לירוק התחלתי לנסוע, היא חזרה אחורנית ואז קרתה התאונה. למעשה זו היתה הפעם הראשונה בדיון בה ציין הנתבע כי התאונה אירעה כאשר רכבו היה בנסיעה, שכן מגרסתו המקורית ניתן להבין כי היא אירעה בזמן שהמשאית היתה בעצירה (כך גם נטען בכתב ההגנה).

ויצוין כי בטופס ההודעה, כמו גם בכתב ההגנה, לא נטען כי הטרקטור נסע אחורנית ורק בדיון הוסיף הנתבע טענה זו, ככל הנראה כדי להסביר את סיבת חזרת רכבה של התובעת אחורנית.

זאת ועוד, מכתב ההגנה ומטופס ההודעה של הנתבע ניתן להבין כי רכב התובע היה בנתיב הימני לנתיב המשאית ולא באותו נתיב שכן בתביעה נטען כי התאונה אירעה בזמן שהמשאית עמדה במופע אדום ורכב התובעת, בנתיב הפנייה ימינה ובטופס ההודעה נרשם "עמדתי ברמזור מצד ימין שלי היה רכב....".

מעבר לגרסאות השונות הנ"ל, הביא הנתבע לקראת סוף חקירתו הנגדית גרסה נוספת לפיה "התחלנו להתקדם לאט לאט. האור היה כמה פעמים ירוק ואדם לסירוגין עד שהגענו לצומת. היא התחילה לפנות ימינה, הטרקטור הפריע לה, היא לא יכלה לפנות ימינה. היא חזרה רוורס, האור האדום התחלף לירוק אז התחלתי לנסוע ואז המכה....". גרסה זו שונה מהאחרות, שכן בה טוען הנתבע כי עת החלה התובעת לפנות ימינה, באור ירוק, האור אצלו היה אדום, זאת על אף שמגרסה קודמת שלו עולה כי התובעת נסעה ממש לפניו באותו נתיב.

בשל גרסאותיו השונות של הנתבע והרושם מעדותו בדיון, אני קובעת כי גרסתו לא מהימנה.

באשר לעדה שזומנה מטעם התובעת, הרי שעל אף שהדגימה את פגיעת שני הרכבים כתאונת חזית אחור קלאסית, לא מצאתי לפסול את עדותה כליל, שכן דומה כי בחלק המהותי, לפיו התאונה אירעה עת רכבה של התובעת עמד במקום והמשאית נסעה ישר, עדותה היתה אמינה.

מכל מקום, ניתן לבסס את מסקנתי בדבר אחריות הנתבע לתאונה, על עדותה האמינה של התובעת ועל הגרסה הלא עקבית של הנתבע.

7.אשר על כן, אני מקבלת את גרסתה של התובעת וקובעת כי התאונה אירעה באשמתו של הנתבע.

משלא נסתרה חוות דעת השמאי שצורפה מטעם התובע, אני מקבלת את התביעה במלואה, ברכיב הנזק שנגרם לרכב, ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 7,426 ₪ (נזק ישיר + שכ"ט שמאי), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש.